רותם ורנר

שם היצירה: ״תא לחץ״
נושא: החיים כמתבגר תחת הלחץ מהסביבה.
הפרוייקט שלי עוסק בחוויה שלי בתוך כל הדרישות והשינויים בשלושת השנים של התיכון. בשביל להעביר את התחושות שהרגשתי במהלך התיכון בניתי מייצג שהוא תא עגול בקוטר של מטר וגובה של מטר שמונים חסום מלמעלה בניילון שחור, הוא צפוף ושחור מבפנים על מנת להדגיש את החנק והלחץ שתחתם הרגשתי בתקופה זו. בנוסף על הרקע השחור מודבקות כ40 עיניים שציירתי חלקם ראליסטיות במבטים בוחנים, כועסים ומלחיצים וחלקם יותר מתקרבות לסגנון סורייליסטי. כלומר, ציירתי עיניים בצורה מציאותית והוספתי אובייקטים חיצוניים שמייצגים את הנושאים בהם הרגשתי נבחנת ותחת לחץ. בעזרת הצפיפות והעיניים שפונות אל הצופה מכל מקום ניסיתי להעביר את הלחץ, הקושי והחנק שבו הייתי. בנוסף בין העיניים המלחיצות כתבתי בלבן שיטות ודרכים בהם השתמשתי על מנת להרגע ולהתמודד עם התקופה. הכתוב מוסיף עוד עומס ובלאגן אך כאשר הצופה מצליח להרגע ולהתמקד הוא מצליח לקרוא את השיטות הללו כמו שאני הצלחתי למצוא אותם. 
במהלך היצירה של המייצב החלטתי שיש צורך להוסיף גם את מימד השמע בשביל לגרום לצופה להצליח להכנס לסיטואציה יותר לעומק. לכן ,הקלטתי את אמא שלי עושה דמיון מודרך כמו שהיא עשתה לי בשביל לעזור לי להרגע ולהרדם כשהייתי לחוצה ובכך הוספתי רעש לפרוייקט אך כמו הכתוביות גם אותו אפשר לשמוע לאחר שנירגעים ולהעזר בו.
בתהליך העבודה על הפרוייקט הבנתי שאני משמיטה חלק חשוב בשלושת השנים האלה ומראה רק צד אחד, לכן החלטתי לעטוף את התא מבחוץ בנייר עטיפה בדוגמה של סמיילים צבעוניים ותמונות שלי נהנת עם חברים. בעזרת זה ניסיתי להראות שזאת לא החוויה היחידה מהתיכון, יש גם את הכיף , החברים, המסיבות, הטיולים והחוויות שלא יחזרו שוב לעולם אבל גם להראות שלפעמים זאת העטיפה מבחוץ, חיוך שלפעמים לבשתי על הפנים בשביל לא להראות את הקושי כלפי חוץ. 
בחרתי דווקא בנושא זה לפרוייקט סיום שלי של מגמת אומנות מכיוון שאני רואה את הפרוייקט הזה כמשהו שמסכם תקופה, ונושא זה מעוד רלוונטי בשבילי לתקופה זו. בנוסף אני חושבת שיש עוד הרבה כמוני שמרגישים והרגישו ככה ויכולים להתחבר לחוויות שלי. בכך שאני מציגה את הרעיון כעבודת אומנות אני נותנת לנושא במה ומנסה להעביר שזה לגיטימי להרגיש ככה והם לא היחידים.
במהלך העבודה על הפרוייקט נתקלתי בקשיים שונים למשל בבניית התא אשר הראו לי שלא הכל מושלם ושצריך לקבל את החיים כמו שהם ולהעזר באנשים מסביב. ברגע שביקשתי עזרה הצלחנו אבא שלי ואני להגיע לפיתרון ולבנות את התא.
התא בנוי מבסיס של פלטת עץ עגולה ,קירות מקרטונים דקים וגג מקלקר וניילון שחור חצי שקוף. הקירות צבועים מבפנים בצבע שמן תעשייתי ומודבקות עליהם עיניים שציירתי באקריליק על בלוקים קטנים. מבחוץ מודבק נייר עטיפה תעשייתי ותמונות.
אני מצפה ומקווה שהמסר שאני מכוונת אליו יונגש אל הצופה, ויעביר את התחושות שחוויתי ואני חובה עדיין בעיקבות התיכון וגיל ההתבגרות ויעלה מודעות לסוג החוויה שחלק מהאנשים בגילי עוברים