יערה גומפרט

נושא הפרויקט: רגשות אישיים, הדרך שבה הם באים לידי ביטוי והתגובה של הסביבה להם.
מדוע בחרתי בנושא זה: הרגשתי שזה נכון בשבילי להביא לידי ביטוי את המחשבות שלי על נושא שלא עולה בשיחות היומיומיות שלנו. כשאני עצובה או כועסת או שמחה מאוד, אנשים סביבי נרתעים ובדרך כלל אומרים לי להירגע. כשאני במצב רגיש כזה אני לא מסוגלת פשוט להפסיק להרגיש את הרגשות הללו, וזה משהו שמאוד מעסיק אותי בתקופה האחרונה. החברה מדחיקה רגשות קיצוניים ומחשבות לא נעימות, אולי כי כשמישהו מבטא את מה שהוא מרגיש, זה גורם לתגובה רגשית מסוימת גם אצל האנשים סביבו, דבר שיכול להפחיד את רוב האנשים.
החיבור האישי: כל הפרויקט עוסק ברגשות אישיים שלי, שאולי אנשים אחרים יכולים להזדהות איתם. בכך שאני משתמשת בפנים שלי אני מראה שהרגשות הם שלי, ואני לא יכולה לדבר בשם אדם אחר או להבין אותו באמת.
חומרים: לינולאום, צבעי אקריליק+ צבעים להדפס, בריסטול לבן
טכניקה: גריעה מהחומר/גילוף, ציור במכחול? (תלוי מה אני אעשה בסוף)
צבעוניות: בעיקר שימוש בצבעים סולידיים שלא מתערבבים
תחושות שהפרויקט מעלה אצלי: 
השראה: לקחתי השראה מהאומן אנדי וורהול ומעבודתו בה הוא הופך את מרלין מונרו לסוג של מוצר בכך שמשכפל את פניה מספר פעמים בטכניקה של הדפס. אני לקחתי את הבעות הפנים שלי ובעצם השטחתי אותן בעזרת טכניקה זו. הוצאתי את העומק של אור וצל מהפנים שלי כדי שהדגש יהיה על ההבעה. 
האם קרה לי משהו בתהליך העבודה: במהלך העבודה התנסיתי בהבעות פנים, דבר בו התעניינתי. למדתי לפי שיחות עם אנשים סביבי על נושא הפרויקט שלמרות שהשתמשתי בפנים שלי כאובייקט בעבודה גם אחרים יכולים להזדהות עם מה שהרגשתי.