תמר בנדר

החיבור שלי לאומנות מגיע מהמקום הוויזואלי והאסתטי. 
אני יותר מתחברת למראה של יצירות אומנות ופחות למסר שאותו האמן ניסה להעביר. ככה גם בעבודות שלי יש דגש על המראה הוויזואלי של העבודה, המניע שלי ליצירת העבודה הוא לא מתוך חיבור למשמעות של אותם ציורים אלא מתוך חיבור לנראות של הציורים. 
כאשר חשבתי על נושאים לפרויקט הגמר היה ברור לי שאני מתחילה לחפש כיוון מאיך אני רוצה שהעבודה שלי תיראה ולא ממה שאני רוצה שהיא תעביר לצופה. ניסיתי לחשוב על נושא שאני מתחברת אליו באופן אישי וקשור לחיי היומיום שלי ובנוסף היה חשוב לי שאני איהנה ליצור את הפרויקט. 
הנושא שעלה לי היה אופנה. 
באותה התקופה התחלתי לצייר שרטוטים של בגדים מתוך ה"בורד" שלי ב"פינטרסט" שנקרא "STYLE" אליו אני מכניסה תמונות של בגדים שאני אוהבת ושהייתי רוצה שיהיו לי, זה בעצם היה המקור השראה שלי לבגדים שלבשתי ביומיום. את השרטוטים ציירתי בהתחלה כדי להתאמן על העתקה של פרופורציות ומהר מאוד התחלתי לצייר אותם פשוט כי נהניתי לצייר אותם.
החלטתי שזה הולך להיות הנושא שלי לעבודה: שרטוטים של בגדים מתוך ה"בורד" שלי ב"פינטרסט" שנקרא "STYLE". וככל שחשבתי על זה יותר הבנתי שאני בעצם רוצה לצייר את הלוח השראה שלי בגדול.
ובעצם מהרגע שהחלטתי שזה הנושא שלי, המשכתי לצייר את אותן סקיצות כדי להגיע לכמות גדולה של ציורים ככל האפשר כדי ליצור לוח השראה ובעצם ליצור מראה של "בורד" ב"פינטרסט" (המון תמונות בנושא מסוים).
את כל השרטוטים שלי ציירתי בעיפרון במחברת של סקיצות, ובשלב מסוים החלטתי שאני רוצה לנסות להשתמש בטכניקות נוספות: ציור בצבעי מים וציור בעטים. ובעצם הכל התחבר לי. העבודה שלי התחילה מתוך ניסיון להתאמן על יכולת השרטוט שלי בעפרון ומשם המשכתי להתאמן בטכניקות נוספות.
בעצם אפשר לומר שהרעיון של הפרויקט שלי הוא תהליך שבו אני משדרגת את היכולות שלי בציור ורישום, ותוך כדי יוצרת תוצר שנעים לי לראות בעין, ואני נהנית תוך כדי תהליך העבודה.