top of page
%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C_edited.jp

לירון דרוויש

נושא הפרויקט: הסתכלות מנקודות מבט שונות על החיים באתיופיה.
שם פרויקט: רגע של אושר.
למה בחרתי בנושא זה: אחיותיי ואימי טסו לאתיופיה בחופשת הקיץ כאשר הן חזרו הם הראו לנו את התמונות שהן צילמו וסיפרו לנו סיפורי זוועה מנקודת מבטן- שהם מלוכלכים ומתרחצים בנהר, האוכל שהם אוכלים וההכנה שלו, הילדים הקטנים שחלקם חולים וחלק מהאימהות מציעות שיקנו אותם מהם ועוד... רק מהמחשבה על הדברים האלו הזדעזעתי. הנושא של החיים במקומות אחרים, המקומות העניים בעולם והשונים מאוד, עניין אותי לראות איך הם חיים מה הם חושבים על החיים שלהם. אך מנגד לנקודת מבטן של אחיותיי ואימי יש גם את נקודת המבט שלהם שהם נהנים מאיך שהם חיים מאורח החיים שלהם כנראה בגלל שככה הם רגילים לחיות וממצים כל רגע אפשרי בלחשוב על הדברים החיוביים שיש להם. לכן לנושאים הללו יש כמה נקודות מבט המבט שלנו והמבט שלהם כל אחד רואה את החיים בצורה שונה גם בגלל שככה התרגלנו, הם ראו זאת ( אחיותיי ואימי) כסבל כי התרגלו לחיים טובים ומלאי שפע. והם רואים את זה בחיוב כי הם רגילים לחיים הללו המשותפים בטבע.
החומרים: החומר שהשתמשתי בו הוא חימר. בחרתי בו מכמה סיבות, גם כי החומר שאני הכי אוהבת להשתמש ולעסוק בו הוא חימר, וגם מכיוון והחימר הגיע\ נוצר מהאדמה שזה חלק מנפלאות הטבע (שבטים מכינים דברים מהאדמה, מהטבע כגון: בתים, אוכל, תכשיטים וכו') שגם מתארים את אתיופיה את היופי שיש שם ומצד שני את הזוועה שאנחנו מתארים.
טכניקה: הטכניקה שבה אני עוסקת היא פיסול אני מפסלת את אחד מהשבטים שהיו- באמצעות חימר, שקודם כל אכניס עיתונים ועליהם אפסל כדי להקנות לפסלים יציבות וחוזק. את המקום שבהם הם חיים בטבע (השבט). את הנשים עם פלג הגוף העירום שמחזיקות בין ידיהם ילדים וחלקם מנסות למסור אותם, את הנשים הזקנות שמעמיסות על גביהם עצים וככה הולכות שעות, ילדים שמחזיקים בין ידיהם חיות- עזים... ואת הבתים אשר הכינו באמצעות עצים שאספו ואת הנהר אשר בו הם מתרחצים.
דימויים: בחרתי לפסל מתוך תצלומים שאחיותיי צילמו במהלך שהותם באתיופיה ובתמונות בעיקר מתוארים נשים וילדים כאשר הם מלאי תכשיטים אשר הכינו מהטבע בצבעי צהוב, אדום ,כחול, סגול וכו'.  בחרתי לפסל נשים את התפתחותן במהלך השנים מנקודת מבט נשית (של אחיותיי) ובחירה זו מחזקת את הקשר הנשי בין המין הנשי. חלקם לגמרי ערומים ולחלקם יש על פלג גופם התחתון מן שמיכה. גופם מלא פצעים וכמו שאימי תיארה "יבש כמו של פיל" מכיוון והם לא מתקלחים וכל היום בשמש וגם בגלל טענה זו החלטתי להשאיר את האנשים בצבע של החימר ולא לצבוע אותם.
צבעוניות: בפרויקט שלי כמו בתמונות בולטת מאוד הצבעונית החמה של הצבעים החמים- אדום, צהוב, כתום. ומצד שני הצבעים הקרים- סגול, כחול, ירוק. המטרה שלי בצבעוניות זו היא להראות את הקונפליקט בפרויקט שגם ממנו עולה שם הפרויקט "רגע של אושר" המתאר אושר בשבילם בכך שהם חיים ככה כי ככה הם רגילים ומכירים ומצד שני את נקודת המבט שלנו על החיים המסכנים והקשיים שלהם. הצבעוניות בולטת- בבגדים ובתכשיטים.
מה הפרויקט מעלה בי: הפרויקט מעלה בי תחושות של סקרנות וקנאה. סקרנות- לדעת מה קורה שם? אם באמת הכל נכון? איך הכל נראה?. קנאה- קנאה באחיותיי שהם היו שם וחוו את הדברים העלו ראו דברי שונים שמעלים ספקות וגורמים לנו להאמין שגם דברים כאלו נמצאים ויש צדדים שונים, ושאנחנו צריכים להודות על מה שיש לנו.
בתהליך העבודה הבנתי כמה צדדים יש לכל דבר. וכמה תרבויות ומקומות אנחנו לפעמים מכירים אבל לא באמת יודעים מה קורה שם ומה הולך אם אנחנו לא רואים ולא נמצאים בסיטואציה פיזית.
הבנתי שאם אני יכולה לתת ולעזור למה שאני לא אעשה זאת, העבודה העלתה אצלי מלא נושאים שעיקרי בניהם הוא בעיית העוני בעולם ובעיקר בישראל שיש מלא אנשים שאין להם איפה להיות ומה שאנחנו יכולים לתת אפילו שזה מעט. קצת יחס, עזרה לאנשים אחרים השונים מאתנו.

לירון דרוויש: Project

גלריה

לירון דרוויש: Gallery
bottom of page